גל חדש של עמותות מנצלות את פוטנציאל הריפוי של מכורים בהחלמה לכושר
בשבת זריזה בתחילת נובמבר, ניקולטה "ניקו" לונגו עומדת יחפה במסדרון של סטודיו ליוגהבבוסטון, מברכת את כולם בחיבוקים, צחוקים וחיוך רחב. מחצית מהאנשים הנמתחים עלמחצלות הקצף שנפרשו על פני רצפת העץ הקשה הם אנשים בהתאוששות - ולא כולם מתביישים להודות בכך.
"אני נרקומנית ושיכורה מכנסיים, כל היום", אומרת מיכאלה מאלו, מדברת בכנות בוטה של מישהי בשנה ה-12 להחלמה מהתמכרות לאלכוהול ולהרואין. מאלו פנתה ליוגה וכושר לפני כמה שניםכדי לעזור לה לישון כאשר הפסקת הסמים שיבשה את המחזור הטבעי שלה.
הרעיון הזה - שכושר גופני ותחושת קהילה יכולים להיות מרכזיים בהגנה מפני הישנות - הוא מה שנתן השראה ללונגו לייסד את Namastay Sober, מלכ"ר מבוסס בוסטון שמחברת בין עשרות אנשים בהחלמה לרשת הולכת וגדלה של חדרי כושר וכושר מקומיים.
שיעורים, תרומות עוזרות לממן את החברות ולהפוך את השיעורים הזולים יותר.
המטרה - בחלקה - היא להחליף התמכרות שעלולה לסכן חיים במחלה בריאה
"הכימיה שלך כבויה כשאתה מפסיק להשתמש", אומר מאלו. "כשהייתי על הרואין, הייתי צריך לדפוק את הראש ופפסי וקפה וחבורת סיגריות רק כדי ללכת לישון. פעולה פיזית עוזרת לווסת את הגוף שלי - אני ממש מותשת, וזה עוזר לי להרגיש כמו שעשיתי. גם משהו חיובי".
נותני החסות כוללים מכוני כושר לטיפוס צוקים כמו סניף סומרוויל של ברוקלין בולדרס, כמו גם קומץ אולפני יוגה עצמאיים. גם היקף השיעורים משתנה - החל ממפגשים אינטימיים של שמונה אנשים בלבד ועד קהל בפסטיבלי חוצות ענקיים. ככל שהעניין בתוכנית גובר, לונגו מקווה להתרחב; כרגע היא בוחנת את ורמונט, קונטיקט, רוד איילנד וניו יורק.
הרשת שלה היא רק אחת מכמה רשתות כושר שהופיעו לאחרונה כמשאבים לעזורלמכורים בהחלמה.
מולטיספורט ללא מטרות רווח מבוססת הפניקס, למשל, מציעה פעילויות כמו טיולים, ריצה ואימוני כוח כדי לעזור לאנשים "לפתח ולשמור על הכוח הרגשי שהם צריכים כדי להישאר פיכחים". ברוצ'סטר, ניו יורק, יש את RocFit - "קהילה תומכת של אנשים פעיליםפיזית שהתאחדו על ידי חיים מפוכחים". לסולט לייק סיטי יש Fit2Recover, שנבנה על ההבטחה"לעשות את ההבדל בקהילות ההתאוששות והכושר הגופני על ידי חיבורם לקבוצה אחת עם מטרות משותפות".
עבור לונגו - שאינה בהחלמה - ההשראה לתוכנית הגיעה בעקבות טרגדיה אישית כשאחד מחבריה הקרובים, ברנדון שלזי, מת כתוצאה מהתמכרות לאופיאטים. "הוא היה פיכח תשע החודשים", היא אומרת. "ואז הוא התגבר על הרואין והתרסק עם האופנוע שלו". באותה שנה, לונגו נסעה לבאלי כדי לנקות את דעתה ולחשוב מה היא יכולה לעשות כדי לעזור. היא חשבה על יחסי הגומלין בין פיכחון, פעילות גופנית וחיבור חברתי, וכיצד שלזי יכול היה להשתמש יותר מהאחרון. "הוא היה בחור מלא חיים ופעיל, והיה חסר לו קהילה. כשאתה בן 25 ורוצה ללכת לאירוע חברתי שאין לו קשר כלשהו לאלכוהול או לסמים, אין הרבה אפשרויות".
דרך אחת שבה לונגו פועלת לבניית קהילה זו היא על ידי הסרת כל מכשול בתהליך שעלול להרתיע מכורים מלכתחילה להצטרף לחדר כושר או להתאמן. תהליך הגשת הבקשה כולל מילוי בקשה פשוטה של שמונה שאלות, ולכל חבר - עד כה יש כ-20 - מוקצה מיד מנטור.
"זו דרך עבורנו לוודא שאנשים מטופלים באופן אישי", אומר לונגו. "אם מישהו מעולם לא עשה יוגה לפני כן, הוא יודע שיהיה לו שותף שיפגוש אותו שם, ויאלץ אותו להופיע ולתרגל. זה שומר על שני הצדדים אחראים. הדרישה היחידה היא שחברים ממומנים יצטרכו ללכת שלוש פעמים בשבוע".
עבור מכורים בשלבי החלמה שונים, החלפת התמכרות כימית להתמכרות לפעילות גופנית אינה רעיון חדש. סקירה משנת 2011 של מספר מחקרים מוקדמים מצאה שפעילות גופנית סדירה עלולה להפחית את הסיכוי שתשתמש לרעה בסמים אסורים. מחקר אחד על חולדות מצא שמתן גלגל התעמלות לחולות הפחית את התלות שלהם בקוקאין, בעוד שמחקר אחר שהעלה את המכרסמים על הליכונים ראה ירידה בתשוקה למורפיום.
עד כה, רוב חבריו של נמסטי סובר מדווחים על חוויות חיוביות. מורגן צ'ייס הייתה בת 27 כשנכנסה להחלמה וגמילה לפני כשנה. לפני כן, היא בילתה חמש שנים ככישרון על המצלמה שלDirty Water TV, חברת מדיה שמסקרת את סצנת המסיבות של בוסטון. (חשבו: ראיונות מטורפים בלילות משחקים בברים ספורטיביים ליד מקומות כמו פנווי פארק ו-TD Garden.) "שתייה כמעט עודדה", היא אומרת.
צ'ייס נכנס לתוכנית לאחר שקיבל DUI - במקרה, באותו יום בנובמבר שבו מת חברו של לונגו ברנדון שלזי, וכעת הוא החניך של לונגו.
"הרבה מזה הוא רק התחייבות למשהו", היא אומרת. "אני מחויב להופיע לא רק בשביל נמסתי סובר וניקו, אלא בשביל עצמי. החלק הכי קשה זה להגיע לשם. אתה צריך לעשות את זה בשביל עצמך - לדחוף, להחזיק תנוחה עוד קצת. אבל כשאתה רואה את הפיזי שלך בהתקדמות, אתה יוצר תחושת ערך עצמי". עם זאת, נדרש יותר מאשר להתאמן, כדי שההחלמה תימשך, וגם לונגו וצ'ייס מציינים כי התמיכה הנוספת של תוכניות מסורתיות יותר בנות 12 הצעדים וייעוץ להתמכרות הפועלות במקביל לתוכניות אלו היא שעוזרת להם להישאר בקורס.
"אנחנו לא AA, אנחנו לא NA, ואנחנו לא טיפול", אומר לונגו.
"אנחנו נקודת גישה עבור אנשים להיות יצירתיים לגבי איך הם רוצים שהחיים המפוכחים שלהם ייראו". המשיכה הגדולה ביותר עשויה למעשה להיות אותה תחושת קהילתיות - ולא הבלאגן באנדורפין - ש-Namastay Sober מטפחת, שיכולה להילחם בתחושת הנידוי חברתית. שריפת כמה קלוריות בתהליך היא בונוס נוסף.
"אתה יכול להגיד, 'רק להיום, אני הולך לטפל בגוף שלי ובהתמכרות שלי'", אומר מאלו, "ובעצם זה אתה כבר חובט באלף"
מאמר מתורגם ע״י קובי לפידות
Kommentare